קריאת תווים – חלק א’

מבוא לקריאת תווים

תארו לעצמכם שאתם יודעים לדבר עברית באופן שוטף, אך רמת הקריאה שלכם בעברית ירודה ביותר או אינה קיימת כלל. הרבה יסכימו שבמצב זה יהיה מאוד קשה לתקשר ברמה מעבר לדיבור, ויהיה אפילו קשה יותר ללמוד דברים חדשים. אין גישה לספרים, לאינטרנט או לכל אמצעי תקשורת/למידה המבוסס על טקסט. קצת מבאס, לא?

בתור מתופפים, היכולת לקרוא תווים הינה כלי רב-עוצמה עבורנו. שמעתם מקצב מגניב בשיר, אך אין גישה למערכת תופים – אפשר פשוט לכתוב. רוצים ללמוד לתופף בסגנון חדש – פשוט קונים ספר. ישנם אינסוף דוגמאות, אך למרות זאת מתופפים רבים בשנים האחרונות מתעלמים מכלי עוצמתי זה ובוחרים לא ללמוד קריאת תווים. קריאת תווים הינה חובה לכל מוזיקאי, כולל מתופפים.

תווים לתופים דומים לתווי מוסיקה רגילים, אך יש לא מעט הבדלים. נסקור את הבסיס לקריאת תווים בתופים, תוך הבנה מלאה של הסימנים השונים.

מושגים בסיסיים בתווים לתופים

תווים לתופים, כמו תווים לכלי נגינה אחרים, מסודרים לרוב על קבוצה של חמש שורות הנקראת חמשה. אני אומר לרוב, כי ישנם ספרים הכוללים תווים לתופים המסודרים על שתיים שלוש או לפעמים ארבע שורות. אנו נדון במצב הסטנדרטי של חמשה, אם כי כל הנלמד פה ניתן ליישם על כל סוגי הכתיבה של תווים לתופים. החמשה מחולקת לתיבות (Bars) על ידי קווים אנכיים.

בתחילת כל קטע, בתיבה הראשונה, נראה שני מספרים אחד על השני המציינים את הקצב. ויזואלית, מספרים אלה מזכירים שבר מתמטי. חשוב לציין שזהו אינו שבר – לא כדאי לנסות להפעיל עליו פעולות מתמטיות. המספר התחתון מציין את סוג התו המקבל את הספירה 1, 2, 3, 4 (באנגלית Beat) והמספר העליון מציין כמה תווים כאלה יש בתיבה. ברוב המקרים הקצב יהיה 4/4 (ארבעה רבעים) – הרבע הוא ה-Beat (מקבל את הספירה 1, 2, 3, 4) ויש ארבעה כאלה בכל תיבה.

חמשה, תיבות וסימון קצב

סגוי תווים במוסיקה (קצב)

כעת נסקור את סוגי התווים, מבחינה קצבית. לכל סוג תו אורך (או משקל) מסוים. אורך זה אינו נמדד בזמן, אלא באופן יחסי לקצב התיבה.

רבע (Quarter Note)

כאמור, הקצב השכיח ביותר במוסיקה הינו 4/4 (ארבעה רבעים) ולכן, בקצב זה הרבעים יקבלו את הספירה 1, 2, 3, 4. אם נחלק תיבה אחת לארבע, נקבל ארבעה רבעים, ומכאן שמו של סוג תו זה. כל רבע מקבל משקל של רבע מהזמן הכולל של תיבה, בקצב של 4/4. כאמור אין זו חלוקה מתמטית טהורה – בתיבה בקצב 3/4 יש שלושה רבעים. תו זה הוא בעל עיגול שחור עם רגל היוצאת כלפי מעלה או מטה.

שלם (Whole Note)

תו שלום הינו תו המקבל את כל הזמן הכולל של התיבה, במקרה של קצב 4/4. במילים אחרות, ניתן לכתוב רק תו שלם אחד בתיבה ולא ניתן להוסיף עוד תווים ו/או הפסקות. תו שלם אחד הוא שווה ערך (מבחינת זמן תיבה) לארבעה רבעים, ולכן מקבל ספירה של ארבעה ביטים (רבעים) במשקל של 4/4. תו שלם מאופיין על ידי עיגול חלול בלי רגל.

חצי (Half Note)

אם נחלק שלם לשניים, נקבל שני חצאים. כל חצי הוא חצי מאורך תו שלם, וכפול מאורך רבע – חצי אחד הוא באורך של שני רבעים, ולכן בתיבה של 4/4 יש שני חצאים. במילים אחרות במשקלים המבוססים על רבעים (לדוגמא 4/4 או 3/4), תו חצי מקבל ספירה של שני ביטים (רבעים). תו זה בעל עיגול חלול עם רגל כלפי מעלה או מטה.

עד כה סקרנו את סוגי התווים שאורכם גדול מרבע. כעת נסקור את סוגי התווים שהם חלוקת שונות (Subdivisions) של רבע אחד, או במילים אחרות אורכם קטן מרבע אחד. נסקור חלוקות זוגיות, כלומר חלוקות לשניים וארבע.

שמינית (Eighth Note)

כשמחלקים רבע אחד לשניים, מקבלים שתי שמיניות. אורך כל שמינית הוא חצי אורך רבע. אם הרבע הוא ה-Beat (ספירה של 1, 2, 3, 4), אז את השמיניות סופרים בעזרת המילה and (ראה/י סרטוט למטה). תו השמינית הוא בעל עיגול שחור, רגל ו”דגל” המורכב מקו אחד בלבד. כשמחברים מספר שמיניות, הן מחוברות על ידי קו אחד. חשוב לציין ששמיניות נופלות בדיוק בין הרבעים.

שש-עשרית (Sixteenth Note)

תו שש-עשרית הוא חצי מאורך שמינית, כלומר שמינית אחת מכילה בתוכה שתי שש-עשריות. תו שש-עשרית כתוב עם עיגול שחור, רגל ושני דגלים. קבוצת שש-עשריות מחוברת על ידי שני קווים מקבילים. אם הרבע קיבל את ספירת המספרים (Beat) והשמינית קיבלה את ה-and, שני התווים שהתווספו מקבלים את השמות e (השש-עשרית בין הרבע לשמינית) ו-a (השש-עשרית בין השמינית לרבע הבא).

בקריאת תווים, ניתן להמשיך לחלק את התו הקטן ביותר (במקרה שלנו שש-עשרית) לשניים. במצבים אלה נקבל חלוקות (Subdivisions) קטנות יותר משש-עשריות, כגון חלקי-שלושים-ושתיים (1/32). אלה מאופיינים על ידי מספר הדגלים/קווים מחברים – 2 לשש-עשריות, 3 לחלקי-שלושים-ושתיים וכן הלאה. בקריאת תווים, ישנן גם חלוקות אי-זוגיות של הרבע, כגון טריאולות (Triplets), קווינטולות (Quintuplets) ועוד.

השאירו תגובה