נגן כלי ההקשה Mulatu Astatke

מולאטו אסטטקה היה בכלל אמור להיות אחד מנגני הג’אז הכי חשובים בעולם. הוא נולד אומנם באתיופיה, אבל כמו כמעט כל נגן ג’אז מוכשר במחצית המאה הקודמת, הוא נשאב בגיל צעיר לניו יורק, המכה של הג’אז באותה תקופה. הוא למד מוסיקה בברקלי, ניגן עם דיוק אלינגטון, מוחמד אחמד והרבי מאן והיה על המסלול הבטוח להפוך לאחד מנגני הוויברפון המובילים בעולם.

אבל אז, כמו שקורה לפעמים באגדות, הוא נזכר פתאום מאיפה הוא הגיע. הוא חזר לאתיופיה, הקים את בית הספר הראשון למוסיקה מודרנית באדיס אבבה, שילב בגאוניות את הג’אז המודרני עם המקצבים האתיופיים המסורתיים ויצר למעשה סגנון מוסיקלי חדש לגמרי – אתיו-ג’אז.
ב-2005 הוא פרץ גם לתודעה של מי שאינו עכבר מוסיקת עולם, כשג’ים ג’ארמוש השתמש בקטעים ישנים שלו לעיצוב הפס-קול לסרט “פרחים שבורים”. מאז הוא מסומפל לקטעי פופ רבים וזכה למעמד של כוכב רוק בקנה מידה בינלאומי.

אסטטקה, שמופיע על הבמות החשובות בעולם, מגיע לכשף את מגדל דוד עם הרכב של אגדות מוסיקליות אתיופיות שמנגנות יחד את מיטב יצירותיו. יצירותיו אף יזכו למקום של כבוד באוסף “אתיופיקס”, שמציג את גדולי המוסיקה האתיופית במאה ה-20.

מפת הגעה

מגדל דוד, העיר העתיקה, ירושלים