תיפוף צלילים

מהו תיפוף צלילים?

בכדי לפשט את הנושא, ניתן לחשוב על מקלדת פסנתר אשר בה, במקום אוקטבות צלילים, קיימות “אוקטבות” של צלילי תופים ומצילות, כלומר נמצא “אוקטבה” של צלילי מצילת רייד, “אוקטבה” של צלילי היי-הט, סנר וכך הלאה. לאחר שיצרנו “בנק” גדול של צלילים, נוכל להשתמש בהם כבכל כלי נגינה מלודי ליצירת “משפטים ריתמיים” ו-“הרמוניות ריתמיות”.

בתיפוף צלילים נעדיף סט תופים בעל מספר תופים ומצילות מועט. למעשה, מדובר על גווני צלילים רבים המופקים ממספר מועט של תופים ומצילות. ניתן להשוות את הגישה לנסיון לצייר ציור עם מספר מועט של צבעים, אך בטכניקות שונות היוצרות גוונים שונים.

מה זאת אומרת, הרי לכל תוף ומצילה יש צליל משלה?!?

צלילי סט התופים אינם מוגדרים, ונחשבים מבחינה פיזיקלית לרעש (אם כי יש יוצאים מן הכלל), כלומר לא ניתן לקבוע בהאזנה מהו הצליל המנוגן – האם זה דו, רה, מי…

כשאנחנו יושבים לנגן על סט תופים עמוס בתופים ומצילות, קיימת נטייה טבעית לחשוב על כל כלי בסט כנותן צליל אחד או שניים, לדוגמה מצילת רייד: מרכז המצילה ופעמון; היי-הט: פתוח וסגור. לעומת זאת, כאשר הסט מצומצם בתופים ומצילות יש נטייה יותר “להכנס פנימה” ו”להוציא” מגוון צלילים מכל כלי בסט התופים.

צלילי ההיי הט

הקשת היי-הט עליונה ותחתונה (כתום), ושולי היי-הט (ורוד)

ניקח לדוגמה את ההיי-הט: במקום המצב המקובל של שני צלילי היי-הט, פתוח (ומצילות נוגעות), וסגור, נוכל לנגן עשרה צלילי היי-הט לפחות, למשל:

  • כאשר המצילות במצב פתוח: היי-הט תחתון, שולי היי-הט תחתון, היי-הט עליון, שולי היי-הט עליון.
  • כאשר המצילות נוגעות אחת בשנייה (פתוחות למחצה): היי-הט עליון, היי-הט תחתון, ושוליים משותפים.
  • כאשר המצילות במצב סגור: היי-הט עליון, היי-הט תחתון, ושוליים משותפים.

אוקיי, יצרנו את בנק הצלילים, מה השלב הבא?

השלב הבא הוא לנסות ליצור “משפטים ריתמיים” “והרמוניות ריתמיות” כבכל כלי מלודי, בעזרת מאגר הצלילים שיצרנו.

ניקח לדוגמה את “המשפט הריתמי” הבא:

דוגמה מס’ 1: דוגמה של “משפט ריתמי”

נוכל לטעון שאין מדובר במנגינה, כי אין בדוגמה צלילים כבכל כלי מלודי, אך עדיין מדובר על צורת הבעה בעלת הגיון מסויים, “מנגינה ריתמית”, המורכבת מיסודות התופים, ומביעה מוסיקה. “בהרמוניה ריתמית” מדובר על נגינת שני צלילים או יותר על גבי סט התופים בו זמנית. שילוב בו זמני של צלילים, מעביר בנו תחושות מגוונות של צבע ומרקם.

בנוסף יש להבדיל בין אורכי צלילים כבכול כלי מלודי אחר, נושא אשר למרבה הצער זוכה להתעלמות, והבנה שגויה בתהליך הלימוד של מתופפים רבים. לדוגמה: תו של שלם ינוגן לאורך תיבה שלמה של 4/4. דוגמה נוספת: תו של רבע הוא כפול בזמן הידהודו מתו של שמינית. קיימות דרכים שונות ליישום אורכי צלילים בסט התופים, לדוגמה: אם נקיש על מצילת הרייד, וניתן לה להדהד, נקבל צליל המשכי. לעומת זאת, אם נקיש על מצילת הרייד, ומיד נאחוז בה עם היד, נקבל צליל קצר באורכו. דוגמאות נוספות: פתיחת היי-הט יוצרת צליל המשכי, סגירת היי-הט יוצרת צליל קצר באורכו. טרמולו (Tremolo) יוצר אף הוא צליל המשכי.

דוגמאות ליישום “תיפוף צלילים”

1. שימוש באוסטינטו

ניקח לדוגמה את האוסטינטו הבא:

* אוסטינטו (Ostinato) הוא מונח המתאר חזרה על מוטיב מלודי לאורך זמן.

דוגמה מס’ 2: אוסטינטו מלודי

המשפט מורכב משלושה צלילים קצרים המובלים לצליל ארוך, ולאחר מכן חוזרים שלושת הצלילים, אך הפעם הם מובילים לצליל ארוך אחר. אם ננסה להעביר את המשפט ל”תיפוף צלילים” נוכל לנגן את שלושת הצלילים הקצרים כבייס דראם בלבד, בייס דראם ביחד עם רייד אחוזה עם היד ובייס דראם ביחד עם פתיחה קצרה של ההיי-הט.

הצלילים הארוכים ייוצגו בעזרת שוליי ההיי-הט, פעם תחתון ופעם עליון, היות ואנו זקוקים לשני צלילים שונים.

דוגמה מס 3: האוסטינטו ב”תיפוף צלילים”

פסנתרנים מחזיקים לעיתים קרובות אוסטינטו ביד שמאל, ואילו ביד ימין הם מאלתרים סולו. בגישת “תיפוף צלילים”, מוצג בדוגמה הבאה אילתור של סולו על גבי סט התופים בלווי האוסטינטו מהדוגמה הקודמת המנוגנים בו זמנית.

דוגמה מס’ 4: שילוב האוסטינטו עם אלתור חופשי

2. בניית מקצבים

דוגמה מס’ 5: מקצב אתני

דוגמה מס’ 6: מקצב אפרו-קובני

דוגמה מס’ 7: מקצב Shuffle

3. נגינת סטנדרט ג’אז

נחזור שוב לדוגמת הפסנתר. לרוב, כאשר פסנתרנים מנגנים קטע ג’אז, הם מלווים את עצמם עם יש שמאל בהרמוניות מגוונות. בלווי מסוג זה קיים ערך רב למיקצב הסינקופי, ולמשכי זמן בהם מנגנים את ההרמוניות מקצר מאוד ועד ארוך.

בדוגמת התופים הבאה נשמע את הקטע “Blue Monk” של אמן הג’אז Thelonious Monk. למעשה כל עבודת המצילות בקטע נועדה “לחקות” את ההרמוניות אשר מנוגנות על ידי פסנתרנים ביד שמאל, בנוסף קיימת נגינת סט “רגילה” המשולה לנגינת יד ימין אצל הפסנתרן.

דוגמה מס’ 8: “Blue Monk” בתיפוף צלילים

יישומים נוספים של תיפוף צלילים

כל מה שהדגמנו בשיעור תופים זה, הינו שימוש בצלילים שאינם מוגדרים על גבי סט התופים. לאחר שנושא זה נלמד היטב, ניתן להוסיף לסט “פאזה מוגדרת”. בתמונה הבאה ניתן לראות הוספת 25 תופים מוגדרים בצלילם, בפריסה כרומטית של שתי אוקטבות.

סט תופים מבוסס צלילים

סט תופים “מבוסס צלילים”

תכנון ובנייה של סט מסוג זה הוא ארוך ומורכב, ודורש מחקר הנוגע לתכנון הסט, כיוון הסט (ושמירה על כיוון) ויצירת גוון צליל. כל נושא “הפאזה המוגדרת” חורג מממסגרת חיבור זה, נסתפק ונאמר שעל גבי סט זה ניתן לנגן מלודיות והרמוניות “רגילות” ככל כלי נגינה מלודי (אם כי קיימת מגבלת אוקטבות).

תחום נוסף אשר יש לחקור בעתיד, הוא יצירת מערכת תיווי לתיפוף צלילים. לא מדובר על ה”פאזה המוגדרת” היות והיא משתמשת בתווים מוגדרים רגילים, אלא על הצלילים הלא מוגדרים, שכן לא קיימת דרך להבדיל בתיווי בין צלילים היי-הט או סנר שונים. מטרה נוספת היא לשלב בין שתי הפאזות המוגדרת והלא מוגדרת, ליצירה הכוללת, על גבי סט התופים.

השאירו תגובה

עשו לייק למגזין ראש תוף בפייסבוק!